ווינג צ'ון קונג פו | היסטוריה |היפ מאן האגדה 

יש הנוהגים לשייך את אמנות הלחימה ווינג צ'ון קונג-פו לשתי דמויות.האחת ,הנזירה הבודהיסטית נאג מוי,והאחרת היא ים וינג צ'אן.
נאג מוי,על פי מקורות,התמחתה תחילה באמנות הלחימה אגרוף פרח השזיף(מקור השם ,שלשם פיתוח שיווי משקל ויכולות אקרובטיות ,היו הלוחמים בסגנון,
נוהגים להתאמן בראש מוטות עצי שזיף גבוהים שהיו נעוצים בקרקע.

על רקע פלישתם של המנצ'ו המונגולים לסין,בשנת 1644,ביקשו נזירי שאולין לפתח אמנות חדשה.אמנות פרקטית ,אך עם זאת קטלנית.
אמנות לחימה שתאפשר הכשרה של לוחמים בזמן קצר ,תוך דגש על מהירות ודיוק,ותחליף את הלחימה שהיתה עד אז נהוגה במנזר,שהיתה מחייבת תקופת
אימונים ארוכה.
הסיפור ההיסטורי מספר על פשיטתם של המנצ'ו על מנזר שאולין,ששימש כמקום מסתור למורדים הסיניים.המנצ'ו נחלו תבוסה קשה עם הרוגים רבים.
מנזר שאולין ניצל.
נאג מוי נטען ,כי היתה אחת מחמש שפיתחו את הסיגנון:ווינג צ'ון קונג-פו.
בדורות האחרונים עברה השיטה מליאונג לאן קוואי–ל וונג ווה בו–ל ליונג לי טאי,וממנו אל לאונג צ'אן,וממנו ל צ'אן וה שואן,וממנו אל יפ קאי מאן,מייסד הזרם המכונה כיום "וינג צ'ון הונג קונג סין" כדי להבדילו מן הזרם הוואטנאמי,זרם שהיגר מסין לוויאטנאם.

אמנות הלחימה קונג-פו ווינג צ'ון נחשבת כיום,בעולם,לאמנות הלחימה המדעית (אין סוף מחקרים אקדמאיים מקיפים) והיעילה ביותר לשימוש בטווח קרוב.
היעילות של סגנון הווינג צ'ון נובעת מהיכולת להתעלות מעל כל המגבלות,קרי:גיל,גודל,כח,כושר.
הן בהיבט ההגנתי והן בהיבט התוקפני,קטלני שלה,אמנות הווינג צ'ון קונג-פו ,פרקטית,קלה ללמידה ומתאימה לכל אחד ואחת.
אמנות הלחימה קונג פו ווינג צ'ון הותאמה ומיועדת לעבודה בטווח קרוב ליריב.הדגש על מהירות ודיוק כירוגי הופך אותה לבלתי ניתנת לעצירה,קטלנית,
אך שוב..החשוב מכל ,פרקטית לחיינו ביום יום.

גראנד מאסטר היפ מאן     1 אוקטובר 1893 – 2 דצמבר 1972

פושן ,עיר במחוז גואנגדונג  (במפה אנו מוצאים אותה בדרום סין)עיר הנחשבת לאמידה,עשירה בתעשיה קלה, ופרסומה יצא לה בזכות יצור הפורצלן ,וכמובן ביתם של מגוון רחב של אמנויות לחימה סיניות(קונג-פו על גווניו).גיבור סיפורינו הינו ייפ מאן (yip man,ip man).נולד למשפחה עמידה בעיר פושאן וקיבל בילדותו חינוך סיני מסורתי.השלישי מבין ארבעה אחיו ואחיותיו להוריו,אביו:היפ אוי דור ואימו נג שואי.היפ מאן הצעיר החל ללמוד את אמנות הלחימה ווינג צ'ון בבית מדרשו של צ'אן וושאן בגיל 13 בעידודו של אביו.(יש לציין שהיפ הצעיר היה תלמידו האחרון של צ'אן וושאן שהיה אז כבן 72 ).את מרבית לימודיו למד תחת מרותו של תלמידו הבכיר של צ'אן וושאן ,נג צ'אנג סוק.כאשר נפטר צ'אן וושאן המורה ביקש מתלמידו הבכיר נג צ'אנג סוק להמשיך וללמד את היפ מאן.בגיל 15 עובר היפ מאן הצעיר להתגורר בהונג קונג.היפ הצעיר המשיך את לימודי ביה"ס העיוניים  בהונג קונג במוסד החינוכי הגבוהה ,למעמד הגבוהה  St. Stephen's College.באחד מהפעמים בעת טיולו באחד מרחובות העיר ראה היפ הצעיר איש חוק המכה ומתנקל לאישה.היפ הצעיר חש לעזרת האישה והגן עליה בגופו.איש החוק(זר)ניסה בכל כוחו לעדוף את היפ הצעיר,אך היפ הצעיר מנע כל ניסיון מצד איש החוק לפגוע בו.היפ הצעיר ניטרל את איש החוק במהירות וביעילות,וברח בחזרה לבית ספרו שם הסתתר .הסיפור נודע ברבים לאחר זמן מה .יום אחד נשאל היפ הצעיר מה היא האמנות בה הוא שולט כה טוב..

היפ מאן לגם מספל התה החם שזה עתה אישתו הגישה לו.יושב על שולחנו וכותב מספר הירהורים.ברקע נשמע קול ילדים קטנים המשחקים בחצר הסמוכה לבית ,מעורב בקולם של של מספר ציפורים המצייצות על עדן החלון.על בובת האימון העשויה עץ בחדרו ,שמוט על אחת מידיי העץ ,חלוק ארוך מגוהץ ושחור.ריחות החדר מעורבים.מעט ריח של טבק אנגלי,ריח תה ירוק חזק וחריף,ריח הכביסה שזה עכשיו אישתו תולה,וריח העץ .ריח העץ של בובת האימונים ,שלא מכבר עברה עוד שכבה של פוליטורה שקופה נוספת.היפ מאן מצית סיגריה מגולגלת,מביט בענן העשן כאילו חיפש את תשובותיו בתוך הענן הסמיך.היפ מן בן 51.הוא מחליט ללמד את אמנות הווינג צ'ון קונג פו.ערב לפני שוחח עימו חברו ודירבן אותו לעשות כן.היפ מאן חושש.איך יוכל לנהל בית ספר,איך בגיל 51 הוא יתחיל הכל מהתחלה.והאם הוא זוכר את כל הפרטים.היפ לוקח שאיפה אחרונה מהסיגריה.מכבה אותה במאפרה הכסופה הנמצאת בצד ימין של שולחנו.קם ,לובש את החלוק ויוצא מביתו לא לפני שנושק לאישתו.הוא הולך כעת ,המורה הדגול לבית הדפוס להכין את מודעות ביה"ס שלו.האגדה מתחילה עכשיו.!

בקרוב :היפ מאן האגדה.